banner
banner

בלבול רגולטורי מותיר את תעשיית הקריפטו עם עתיד לא ברור בישראל

פרסומת פמקס

כיוון שהפרלמנט הישראלי – הכנסת – החליט לדחות את החוק המסדיר את חילופי המטבעות בארבעה חודשים ב- 31 במאי, חלה סערה במדינה. החוק המקורי המסדיר את חילופי המטבעות קריפטוגרפיים אמור היה להיכנס לתוקף ב -1 ביוני, וההחלטה פירושה שספקי שירותים פיננסיים וחברות ישראליות אינם מחויבים בכל הבורסה..

רגולטורים היוצרים סביבה מבלבלת

לאחר דחיית הרגולציה, משה פרל, יו”ר איגוד הבנקים בישראל, שלח מכתב לד”ר חדוה בר, המפקחת על הבנקים. פרל כותב כי “העמדה המחייבת” של הפיקוח על הבנקים “טרם באה לידי ביטוי בבירור” ו”המערכת הבנקאית חשופה בכמה חזיתות, ואין זה מצב שניתן וצריך לקבל “.

בשבוע האחרון של מאי, משה כחלון, פרסם שר האוצר של ישראל טיוטה על איסור הלבנת הון שתחול על נותני שירותים פיננסיים הפועלים במטבעות דיגיטליים. חוק זה נחשב בעיני רבים כשחר להסדרת מטבעות דיגיטליים והונח כנקודת כניסה לבנקים מוסדיים להיכנס לקריפטו. אולם כעת העיכוב ברגולציה של קריפטו, שהיה אמור להיכנס לתוקף החל מה -1 ביוני, הותיר את הענף בין לבין.

בפיתוח לא קשור, הבורסה לניירות ערך בתל אביב (TASE), מרכז Accenture וחדשנות The Floor הודיעו בתחילת מאי כי הם מתכננים לחשוף פלטפורמת הלוואות ניירות ערך חדשה מבלוקצ’יין המופעלת על ידי אינטל..

זה מראה בבירור פער בין הרגולטורים שכן כל אחד מהם, משרד האוצר, התאחדות הבנקאות והבורסה לניירות ערך בתל אביב, נעים לכיוונם..

קרא גם: דרום קוריאה תחייב מס של 10% על הכנסות הביטקוין

התעשייה זועמת על העיכוב

ישראל ראתה לאחרונה עלייה משמעותית בפעילות בתעשיית הקריפטו. כל זה היה מבלי שנקבע הסדר רגולטורי על ידי בנק ישראל, וללא הוראה מדויקת למערכת הבנקאית בנוגע לאופן שבו עליו להתמודד עם לקוחות מטבעות קריפטוגרפיים. מכיוון שאין כללים ברורים לפעולה מסוג זה, כל בנק קבע מדיניות משלו, לרוב מדיניות קפדנית המקשה על כל פעילות בתחום זה..

חברות אלה העוסקות בעסקים הקשורים לקריפטוגרפיה מודאגות מכיוון שמסר חוסר הוודאות שנשלח על ידי דחיית הרגולציה הזו עלול להוביל לאיטיות בתעשיית הפינטק הישראלית הקיימת וימנע השקת חברות סטארט-אפ חדשות המציגות פתרונות פיננסיים מתקדמים. מרבית חברות הסטארט-אפ הללו מתכננות או תכננו לגייס כסף ממשקיעים. אם זה יימשך, המשקיעים עשויים לשלוף כספים מה שיעכב את סנטימנט המשקיעים עם עיכוב זה.

אם לצטט כמה קולות בתעשייה, יעקב אנוך, ראש מ&א ‘במ’ פירון & יו”ר ויו”ר משותף של ועד לשכת עורכי הדין בישראל בנושא בלוקצ’יין וקריפטוגרפים, צוטט ואמר:

“ההחלטה של ​​הרגע האחרון לדחות את כניסת החקיקה החדשה לתוקף היא לא פחות מדרמטית. אין ספק שההחלטה הזו משחקת בידי המוסדות הפיננסיים הגדולים, אשר, באופן מובן, חוששים מהתחרות שבוודאי תיווצר בעקבות הכניסה לתחום חברות הפינטק המוסדרות. “

ג’רמי דהן, מנכ”ל Hello Diamonds Blockchain, מוסיף:

“אנו מרגישים שיש זלזול עמוק בתעשייה ואנשיה. קרוב ל -50 סטארט-אפים ישראלים כבר החלו בהכנותיהם, וחלקם גייסו סכומי כסף עצומים לשם כך. לדעתנו דחייה היא סימן לחוסר הרצון לקבל החלטה. ישראל היא עם של חדשנות, ופתרונות פיננסיים מדהימים שנמצאים בפיתוח יכולים להיתקע. הכדור נמצא בידי רשות שוק ההון שצריכה להתקין צו איסור הלבנת הון מתאים, שיכול לקצר את משך העיכוב. “

עם כל כך הרבה בלבול, שחקני התעשייה זועמים ובצדק. זה די בטוח שבימים הקרובים הממשלה, הבנקים, התעשייה והבורסות יצטרכו להגיע לפלטפורמה משותפת ולנקות את הבלבול הזה. אם זה לא יקרה להשפעה של הבלבול הזה תהיה השפעה הרסנית על העתיד של עסק הבלוקצ’יין והקריפטו במדינה

האם הרגולטורים הישראלים מבולבלים לגבי עמדתם ביחס למטבעות קריפטוגרפיים? האם זה יפריע לסטארטאפים לפעול סביב בלוקצ’יין? תן לנו לדעת מה דעתך על אותו דבר

כדי לעקוב אחר עדכוני DeFi בזמן אמת, עיין בפיד החדשות שלנו של DeFi כאן.

PrimeXBT

Mike Owergreen Administrator
Sorry! The Author has not filled his profile.
follow me